א

נוסף על יסוד החסד, האמור להתגלות מתוך החיות שבזרע האיש, יש פן נוסף של ברכת הבורא המתגלה בו, והוא בחינת ״ההתחדשות״. מהרגע שתאי הזרע מתחילים להיווצר בגופו של המתבגר הם נוצרים בכמויות כמעט אינסופיות, הן מבחינת כמותם והן מבחינת זמן היווצרותם. עם כל זה שתאי זרע ימותו, כל הזמן ייווצרו תאים חיוניים חדשים, וכך יהיה לאורך שנים רבות, עד זקנה ושיבה.

ברכת פריון זו שבאדם היא גילוי של כוח ההתחדשות של הבורא עצמו בהתהוות התמידית של הבריאה. בחינת ההתחדשות שביסוד אישיותו של האיש כשיקוף גילוי הברכה הא־להית עולה מהשימוש המיוחד שעושה התורה באחד השמות המיוחדים של הבורא, החושף פן מסוים של הנהגתו בעולם.

שלושה הם שניתנו בברית- התורה, ארץ ישראל, ומצוות מילה,
אשר הווייתם כולה קודש, אך לכולם קודמת מציאות של העדר:
עשרים וששה דורות ללא תורה קדמו למתן תורה,
ארץ כנען קודמת לארץ ישראל, ושבעת ימי ערלה קודמים לברית המילה.
מדוע כך ברא ה' את עולמו, שקודם ההעדר להוויה?
נתבונן בעניינה העליון של מצוות המילה,
ומתוכה נבאר, מהי התשובה על מה שאין עליו תשובה.

1 - המצווה הראשונה.

לא מקרה הוא שהמצווה הראשונה שנצטווה היהודי הראשון בעולם, היתה מצוות ברית מילה. דבר זה בא ללמדנו את ערכה של מצווה זו. ואמנם מצוות פרו ורבו נזכרה בתורה לפניה, אולם מצווה זו לא נאמרה דווקא לעם ישראל, אלא היא משותפת לכל מיני החי בעולם, מהאדם ועד לחיה ולדגה. אבל ברית מילה היא המצווה הראשונה שיועדה לעם ישראל. וכשם שהמצווה הראשונה שקיים אברהם אבינו היתה ברית-מילה, כך גם המצווה הראשונה שכל יהודי ויהודי מקיים, בהיותו בן שמונה ימים בלבד, היא ברית-המילה. ואכן, מצווה זו מסמלת, יותר מכל שאר המצוות, את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לאלוקיו, קשר שנחתם בבשרנו.

פרק א:"איש האלהים"

"מחציו ולמטה 'איש'"

התורה מכנה את משה רבינו "איש האלהים"[ב], ובארו חז"ל: "מחציו ולמטה 'איש' ומחציו ולמעלה 'האלהים'"[ג]. חז"ל מלמדים כי משה רבינו, וכמותו "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא"[ד], מופיע בעולם בגוף גשמי עליו ניתן לומר "מחציו ולמטה 'איש'", אך בו זמנית קיים בצדיק ממד עליון עליו ניתן לומר "מחציו ולמעלה 'האלהים'"[ה]. אמנם, בזהר מתפרש הביטוי "איש האלהים" באופן שונה מאד – הזהר דורש כי "אלהים" היינו כינוי לשכינה, ו"איש האלהים" היינו "בעלה דמטרוניתא"[ו] (על דרך "איש נעמי"[ז], המתיחס לבעלה של נעמי)[ח]. לכאורה, שני הפירושים הפוכים זה מזה – לפי הפירוש הראשון ה"איש" ("מחציו ולמטה") נמוך במדרגה מ"האלהים" ("מחציו ולמעלה") ולפי הפירוש השני ה"איש" הוא גבוה במדרגה מ"האלהים" והוא המשפיע ביחס אליו. הרבי הדגיש תמיד כי בין פירושים שונים לאותו פסוק ישנו קשר, וגם כאן יש למצוא תיווך וקשר בין הפירושים השונים:

מה המשותף לגזירות שגזרה מלכות יון הרשעה על האומה היהודית?

נתבונן בסדר הפנימי שבהן, ומתוכו ניטיב להבין

מהיכן כוחם של בני בינה, הנימולים לשמונה, לקדש את הזמנים

ולקבוע שמונת ימי שיר והלל.