דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721

חיברו ר' יהודה הלוי לאומרו בשביעי של פסח, וחתם שמו בראשי החרוזים "יהודה הלוי". ונהגו לאומרו בסעודת הברית, כמאמר חז"ל, שבזכות המילה נקרע הים, ומוזכר בפיוט בענין המילה, ומבטן לשמך המה נימולים.

יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְּכוּ מְצוּלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
 הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית. רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית. וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית. יָפוּ בַּנְּעים. שירה:
 וְכָל רוֹאֵי יְשׁוּרוּן. בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן. אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן. וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים. שירה:  
דְּגָלַי כֵּן תָּרִים. עַל הַנִּשְׁאָרִים. וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים. כִּמְלַקֵּט שִׁבָּלִים. שירה:  
הַבָּאִים עִמְּךָ. בִּבְרִית חוֹתָמְךָ. וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ. הֵמָּה נִמּוֹלִים. שירה:  
הַבָּאִים עִמְּךָ. בִּבְרִית חוֹתָמְךָ. וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ. הֵמָּה נִמּוֹלִים. שירה:  
הַרְאֵה אוֹתוֹתָם. לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם. וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם. יַעֲשוּ גְדִילִים. שירה:  
לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת. הַכֶּר נָא דְבַר אֱמֶת. לְמִי הַחוֹתֶמֶת. וּלְמִי הַפְּתִילִים. שירה:  
וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ. וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ. וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ. וְנָסוּ הַצְּלָלִים. שירה:  
יְדִידִים רוֹמְמוּךָ. בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ. מִי כָמוֹכָה. יְיָ בָּאֵלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם:

 בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי. וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ:

יֶלֶד הַיּוּלַד יִהְיֶה בְּסִימָן טוֹב. יִגְדַּל וְיִהְיֶה כְּמוֹ גַּן רָטוֹב. יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ יִנָּצֵל מִקָּטוֹב. אָמֵן כֵּן יַעֲשֶּׁה יְיָ:

חֵלֶק יִתֵּן לָנוּ בַּנְּעִימִים. וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹשׁ רְגָלִים. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ. וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ:

זְכוֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית. וּפְקוֹד אֶת צֹאנֶךָ צֹאן הַשְׂאֵרִית. עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ:

הַיֶּלֶד הַזֶּה זָכָה לִבְרִיתוֹ. אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ. הַמַּלְאַךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. וְיִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ

 יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ. וְשַׁלְוָה בְּיִשְּׁרָאֵל. בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן. בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. וּבַתּוֹרָה יִתְבּוֹנָן. יְאַלֵּף דַּת לְכָל שׁוֹאֵל: בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָּרוּךְ. זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ. וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ. וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָּאֵל: בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר. אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶּבֶר. וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר. יְהִי בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל: בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵּׁיבָה. יְהִי דָּשֵׁן בְּכָל טוֹבָה. וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה. אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל: בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ. יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. וְגַם כָּל בֵּית יִשְּׁרָאֵל: בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ. בְּיָמָיו יָבוֹא גּוֹאֵל:

אֶעֱרֹךְ מַהֲלַל נִיבִי. לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי. לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

נָטַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן. חֲבַצֶלֶת הַשָׂרוֹן. אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן. מְשָׁרֵת צוּר מִשְּׁגַּבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

כֹּהֵן לָאֵל עֶלְיוֹן הוּא. פִּנְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ. הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ. הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל. הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל. נְשִּׁיא שֵׁבֶט יִשְּׁרָאֵל. וּבַת צוּר שְׁמָהּ כָּזְבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. אִישׁ אֲרַמִּית מִשְׁכָּבוֹ. קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ. וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה. רוֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה. וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה. נִתְגַּבַּר כְּמוֹ לָבִיא: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם. כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם. עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם. וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

בִּשְּׁכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם. נָתַן לוֹ שָּׁכָר מֻשְׁלָם. בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם. וַיְּכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:            

נִסִּים עֶשֶּׁר וּשְׁתַּיִם. בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים. עָשָּׁה לוֹ דָּר שָׁמַיִם. צוּרִי גּוֹאֲלִי אָבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה. לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה. עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה. וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

הַשֶׂמֶן נֵס בּוֹ שָׁרְתָה. הַבְּרָכָה וְהָיְתָה. כַּד הַקֶּמַח לֹא כָּלְתָה. וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹּהוּ. הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִּיהוּ. וַיֹּאמְרוּ יְהֹוָה הוּא. אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

וְגָזַר אֹמֶר עָשָּׁה. מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה. מָטָר לֹא נִתַּךְ אַרְצָה. הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

נָתַן לוֹ אֵל מַהֲלָכִים. בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים. וּלְעִתּוֹת הַנִּצְרָכִים. הוּא נִדְמֶה כַּעֲרָבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

בִּקְדֻשָׂה וּבְטָהֳרָה. עָלֹה עָלָה בַּסְּעָרָה. אֵלָיו אֱלִישָׁע קָרָא. וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

נַפְשִׁי תָּמִיד אִוִּיתִיהוּ. מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ. פֶּתַח בֵּיתִי אַרְאֵהוּ. יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

חֲסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה. אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה. הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה. תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

חֵן חֵן אֵלָיו נִגְלָה. בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה. וּבִבְרִית דַּם הַמִּילָה. בּוֹא יָבוֹא קַל כַּצְּבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

זָכוֹר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי. יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי. יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי. מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי. יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי. וְלוֹ דּוּמִיָּה הִיא לִי. בְּכָל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי: לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

הסנדק

הסנדק

התואר סנדק משמעו 'שותף' או 'שליח', והוא מכוון לאיש שעל ברכיו מונח התינוק בזמן הברית. הסנדק מתעטף בטלית, והאב מניח את התינוק על ברכיו – בדרך כלל על גבי כרית...

קראו עוד

מניין בברית

מניין בברית

נוהגים לערוך את ברית המילה ברוב עם, שהרי  זהו אירוע כניסתו של הבן לעם ישראל, וה'עם' כולו שמח על ההצטרפות. אם אין הדבר אפשרי יש להשתדל שישתתפו לפחות מניין, כלומר...

קראו עוד