לבאר הענין, למה כל מצות קיים אברהם אבינו מעצמו (יומא כח, ב), ומצות מילה לא קיים רק עד שהיה הציווי מן השם עליו. ויבואר על פי מאמר רבותינו ז"ל (תנחומא תזריע, ה) 'שאל וכו' את רבי עקיבא איזה מעשים נאים מעשה הקב"ה או מעשה בשר ודם', עיין שם, שהויכוח היה מה שהאדם נימול על ידי מעשה בשר ודם, ועיין שם התירוץ. והנה באמת גדולים מעשה צדיקים, להיות המעשה נעשה כרצונם אפילו לבטל רצון העליון (מו"ק טז, ב), ומעשה המילה מורה על זה שהרצון הצדיקים גדול מרצון העליון. והנה באמת האב לאהבת בנו ולחיבתו, יכול לומר לבנו מעשיך יהיה גדול ממעשי, אבל שהבן יאמר לאב, אף על פי שיודע שהאב אהב אותו ומחבבו חיבה יתירה, מעשי גדול ממעשיך, זה חס ושלום שהבן יאמר כן. וכאשר מבואר ממצות מילה, שמצות מילה מורה על הרצון התחתון גובר רצון העליון, זה אי אפשר לעשות עד שיהיה הציווי מן השם עליו לעשות, מחמת שזה מורה שמעשה התחתונים כנ"ל, ולכך לא מל אברהם אבינו עצמו עד שהיה הציווי מן השם עליו לעשות, כנ"ל:
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]
