דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721

 (א) ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים:

(ב) ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד:

(ג) ויפל אברם על פניו וידבר אתו א-להים לאמר:

(ד) אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים:

(ה) ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך:

(ו) והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו:

(ז) והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לא-להים ולזרעך אחריך:

(ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לא-להים:

(ט) ויאמר א-להים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם:

(י) זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר:

(יא) ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם:

(יב) ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא:

(יג) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם:

(יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר:

רש"י

"והיה תמים" (א'): "ולפי מדרשו התהלך לפני במצות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני".

ואתנה בריתי (ב'): ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך על ידי מצוה זו:

והקמותי את בריתי (ז'): ומה הוא הברית - להיות לך לאלהים.

 

רמב"ן

"ואתה את בריתי תשמור" (ט'): ואמרו (הרד"ק) בטעם המילה, ששם זכרון באבר התאוה רב המהומה והחטא לבל ישתמשו בו רק במצוה ובמותר. ועל דרך האמת טעם "הנה בריתי אתך" כטעם "הנה אנכי עמך" (להלן כח טו), "ויאמר כי אהיה עמך" (שמות ג יב), "יהי ה' אלהינו עמנו" (מ"א ח נז). יאמר כי הברית יהיה עמו ולכן יפרה וירבה. ואחר כך צוה שישמור אברהם הברית הזאת, ותהיה המילה לאות ברית, והנה האות הזה אות כשבת, ולכן ידחה אותו. והבן זה

"בעצם היום הזה" (כ"ב): אבל בעצם היום הזה שנצטוה במצוה הזאת נימול הוא וילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וכל מקנת כספו. סיפר הכתוב מעלתו ביראת ה', ומעלת כל בני ביתו שכולם זריזים מקדימין למצות: