דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721


במדרש רבה (פ"ח) ולמה תינוק נימול לשמונה ימים שנתן הקב"ה רחמים עליו להמתין לו עד שיהא בו כחו, וכשם וכו' כך רחמיו על הבהמה מניין שנאמר ומיום השמיני והלאה.
ויש להבין מה נפקא מינה לבהמה הנשחטת אם עברו עליה ז' ימים או לא, ומה דמיון זה לאדם שיתחזק כחו לסבול כאב המילה וישאר בחיים:
ונראה דהנה לכאורה יש להבין הלוא להדיוט מותרת מיד אם ידוע שכלו לה חודשים, ולמה לא ריחם עליה כנ"ל, וע"כ לומר מפני שמה נפקא מינה לה כנ"ל, אך לגבוה שנתעלתה להיות קרבן לה', כאשר הגיע לה יום השמיני הגיע לה כח ממקום היותר עליון, וכאשר נעשית קרבן לה' התעלתה לשרשה למקום שהיא נשפעת משם, ובכן כאשר הגיע לה יום השמיני והיא נשפעת ממקום יותר עליון, הנה ההתעלות גם כן למקום יותר עליון, וזוהי הרחמנות שעליה, שתהיה לה עליה גבוהה יותר, וזה לא שייך להדיוט, ע"כ איננה מקבלת טובה בהמתנתה עד יום ח':
וממוצא הדברים יש לפרש גם במילה שנאמר שנתן לו רחמים עד שיתחזק כחו נמי כענין הנ"ל שאז נתיישב ביה חילא דהאי עלמא כמ"ש הזוהר הקדוש (ח"ג מ"ג:וצ"א:) ובד"א לזוהר הקדוש (פרשת לך לך) שאז באין בו כל בחינת נפש רוח ונשמה ואז כל מיני הכוחות מקבלין תועלת מן המילה:

(שם משמואל, דברים, פרשת כי תצא, שנת תער"ב)


מה שאין אומרים שהכל ברא לכבודו באסיפת ברית מילה כברש"י ריש כתובות, הטעם כי בסעודת שמחת נשואין שהיא שמחה בטבע, שהרי אף זולתנו עושין משתה, ע"ז אנו אומרים שאצלנו חוזר הכל לכבוד ה' יתברך, אך שמחת ברית מילה שאין זה ענין טבעי כלל ולא עוד אלא דאית לי' צערא לינוקא, והסעודה בעצמה בלי אומר ובלי דברים מעידה על עצמה שהיא לכבוד ה' יתברך והלל והודאה לה' יתברך שזיכנו לזה ואין אנו חוששים לצערא דינוקא, ואדרבה שגם זה נוח לנו, כבמדרש (ב"ר פ' מ"ז) באברהם אע"ה הרגיש ונצטער כדי שיכפול הקב"ה שכרו, אין אנו נזקקים להזכיר זה בפה:

(שם משמואל, דברים, תבוא, שנת תרע"ח, לברית מילה של בני שמחה בונם נ"י)

סעודה הגונה כתנאי להשתתפות במילה

מסופר על הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, שכאשר היו מזמינים אותו לברית מילה, נוהג היה להשיב שמוכן הוא לבוא בתנאי שיערכו סעודת מצוה כראוי, פעם שאלו אחד מתלמידיו לפשר...

קראו עוד

בעצם היום הזה

 מה ראה לומר באברהם "בעצם היום הזה"? אלא אמר הקב"ה אם מל אברהם עצמו בלילה עכשיו כל דורו אומר אלו ראינוהו לא הנחנוהו לכך אמר הקב"ה "בעצם היום הזה נמול...

קראו עוד

שמחת ברית

שמחת ברית

 "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב", מכריז המוהל קודם שייגש למלאכתו. מדוע דווקא מצווה זו, הכרוכה בכאב ולעתים אף בדאגה, מעוררת בנו שמחה גדולה כל-כך? שמחה היא מן התחושות הקשות...

קראו עוד

ליאון ותמר דוד

ליאון ותמר דוד

לדוד ושגית הנפלאים, מודים לכם מקרב לב על הפיכת חווית ברית המילה של אריאל (ראובן) דוד לחוויה פחות מלחיצה ומלאת עושר רוחני. למרות שלכל אמא קשה מאוד במעמד הזה (ואכן זלגו...

קראו עוד

כיסא אליהו

כיסא אליהו

אחד מן האורחים מתכבד לקחת את התינוק מידי אביו ולהניחו על כיסאו של אליהו הנביא. בשלב זה מזמין המוהל את אליהו הנביא לבוא לברית ולעמוד לימינו. לאחר מכן הוא מתפלל...

קראו עוד

סעודת הברית

סעודת הברית

נוהגים לעשות סעודה חגיגית רבת משתתפים לאחר הברית, והיא סעודת מצווה. נוהג זה מקורו בסעודה שערך אברהם אבינו לבנו: "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"א 8).   דרכו...

קראו עוד