מצוות המילה מוטלת על אבי הבן, אך כאשר האב אינו יודע למול – כלומר: במרבית המקרים בימינו – הוא ממנה את המוהל כשליחו על-פי הכלל ההלכתי: "שלוחו של אדם כמותו". חשוב שהמוהל יהיה יהודי שומר מצוות, שיידע כיצד לערוך את הברית כהלכתה (הסרת הערלה ע"י רופא אינה ערובה לכך שהברית תהיה בעלת תוקף יהודי-הלכתי). כמו כן, חשוב מאוד שיהיה בעל ניסיון מעשי משמעותי.
גם המוהל המוכשר ביותר נזקק לעזרתו של הקב"ה. על כך מספר המדרש כי בשעה שבא אברהם, ראשון הנימולים, למול את עצמו – נטל את הסכין והיה מתיירא, מפני שהיה זקן וחשש שמא יסכן את עצמו. ראה הקב"ה שהוא מתיירא ושלח ידו, כביכול, ואחז את הסכין עמו, כלשון הפסוק: "וכרות עִמו הברית". כך בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום, וכך בכל ברית הנערכת בעם ישראל: הקב"ה בכבודו ובעצמו אוחז, כביכול, בידי המוהל – ומסייעו למול על הצד הטוב ביותר.