זקני הקדוש מרן הדברי חיים מצאנז זי"ע, נשאל פעם במברק על אודות יהודי אחד שהיה מקורב לחצר המלכות ועמד עם השרים בקשר מסחר, שנולד לו בן והוא כיבד שר ממשלה קתולי בסנדקאות, וכשהסבירו לו כי לא יתכן למול את התינוק רק אם יכובד יהודי בסנדקאות והשיב הלה בעזות, כי אין זה מכבודו לבטל את הכיבוד משר המכובד למלך, ואם לא ירצו למול את בנו יכבד את השר בטקס הטבלת הילד לנצרות, כאמור נשלח במהרה מברק לזקיני הק' מצאנז, והוא השיב מברק בקצרה "שיינע ריינע כפרה, טאופען נישט בשניידען" (לההטביל ולא למול) בסופו של דבר מיאן השר הנוצרי להשתתף בטקס הטבלת התינוק, כי בעיניו לא היה זה לכבודו להטביל סתם לתינוקו של עשיר, ורק להיות סנדק בברית מילה הסכים לפי כבודו, בראותו זאת התחרט אבי הבן, והסכים למולו כדת משה וישראל ע"י סנדק כשר כראוי: (שפע חיים ח"ב עמוד רס"א)