הדפסה
כניסות: 1514

וכתב האברבנאל בספרו (מצמיח) [משמיע] ישועה דשורש הדבר של כריתות הברית, דבנוהג שבעולם הוא כששני מלכים כורתים ברית לתווך האהבה ביניהם ולהיות כל אחד בעזר חבירו וסיוע של חבירו, אז שותין כל אחד כוס יין וכל אחד נוקף אצבעו ומורידין טפה של דם בתוך הכוס וכל אחד שותה כוס המעורב בטפת דם של חבירו, וזה הדבר מורה שמערבין את דמם, הוא החיות שלהם, כי הדם הוא הנפש (דברים יב, כג), להיות להם לב אחד ויהיה בהם אחדות, וכל אחד מחויב ליתן דמו ולמסור נפשו עבור חבירו, זהו הכריתות ברית. והנה מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא (עי' ברכות נח א). שמשה רבינו ע"ה רצה לכרות ברית בין ישראל לאביהם שבשמים, אף דלא שייך למעלה כריתת ברית ע"י דם ח"ו, אך משה עשה דוגמא זו כעין רמז במה שלקח חצי הדם מן השלמים וישם באגנות, דהוא מרומז נגד ישראל, וחלקם, דהנה כתיב (שיר השירים ז, ג) שררך אגן הסהר, דזה קאי על סנהדרין (סנהדרין לו ב). וחצי הדם זרק על המזבח, זהו חלקו של מעלה כביכול. ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם, ברית שיהיה אהבה בין כנסת ישראל לבורא כל העולמים, שהוא יתברך יזכור אותנו וישפיע לנו צרכינו ואנחנו נהיה דבוקים בו ולהוסיף כח בגבורה של מעלה:

[תורת אמת שמות לשבת פרשת שקלים]