צחוק עשה לי אלהים כו' (כא, ו). הנה שכוונת השם יתברך במה שפקדה לעת זקנתה, ולא כדרך כל הארץ בשני נעורים, כדי שתצטער על זה, ואחר כך כשיפקוד אותה יהיה שמחה גדולה, כי הדבר שבא בנקל בלי שום צער אין בה שמחה. וזהו פירוש 'צחוק עשה לי אלהים', פירוש 'אלהים' בחינת דין (ב"ר לג, ג), שמנע ממני פרי בטני עד עתה זמן רב, ועשה לי צחוק ושמחה. וזהו רמז בפסוק (תהלים קיח, כא) 'אודך כי עניתני', ועל ידי כן 'ותהי לי לישועה' (שם), כוונת (הענין) [העינוין] הוא בשביל הישועה. וזהו גם כן כוונת הפסוק (שם פסוק כב) 'אבן מאסו הבונים', ואחר כך 'היתה לראש פינה'. ואמר (שם פסוק כג) 'מאת ה' היתה זאת', כלומר בזה שעניתני בתחילה, ואחר כך בא הישועה, בזה אני מבין כי 'מאת ה' היתה זאת', ולא כן כשהשם יתברך נותן לאדם הטוב מנעוריו, אינו מבחין שהוא מהשם יתברך, ואומר מקרה הוא, אבל כשיש לו רע בתחלה, ואחר כך משמח אותו הבורא ברוך הוא בישועתו, ופודה אותו מצרה וצוקה, אז מבחין שבהשגחת השם יתברך כל העולם תלוין, ומאתו היתה לו זה, וזה 'היא נפלאת בעינינו' (שם).
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]
