וירא אליו ה' באלוני ממרא. ופירש רש"י על שנתן לו עצה על המילה (ב"ר מב, ח). וקשה, מה ענין ממרא ליתן עצה לאברהם אבינו על המילה.ונראה, שיש שני חוטאים, אחד חס ושלום בפועל רחמנא ליצלן, ועוד יש בעלי תשובה הלא המה קדושי עליון, אשר בכל יום 'אור זרוע לצדיק', ונראה לו כאלו יום אתמול כי יעבור חטא חס ושלום, כי התגלות של היום ההוא בעבדות ה' הוא מתחזק יותר מיום של אתמול, לכן בכל יום הוא עושה תשובה על יום אתמול. אבל אותו חטא הוא שוגג, כי ביום אתמול לא היה לו התגלות של היום, וזה סוד 'זדונות נעשות כשגגות' (יומא פו, ב).ומזה יש להבין סוד מה שצוה ה' במועדים ובראשי חדשיכם, להביא שעיר חטאת על טומאת מקדש וקדשיו (שבועות ב, ב), מפני שהבהירות אז ביותר, אור זרוע לצדיק, ומתחרט על יום אתמול, ומביאין חטאת על טומאת מקדש וקדשיו, פירוש על שלא היה לו הקדושה ביותר, ולא השיג ביום אתמול לעבוד ה' כהיום. ומי כהחכם ויודע פשר דבר לעלות במסילות התשובה, כאותן אשר הלכו חושך ולא אור ונתקרבו לעבדות ה' ונוגה להם כאור בוקר. ואברהם אבינו כאשר מל את עצמו, בוודאי האירו לו גבהי שמים ועולמות עליונים בהסרת הערלה מנפש הקדושה, ואז האיר ממזרח צדק (ישעיה מא, ב; ב"ר ב, ג), והבהירות נתגלה לו שעד עתה לא השיג בהיות נפשו לא מלה, לכן חזר בתשובה על ימים הראשונים. ו'ממרא', היינו שהיה רחוק מה' ונתקרב, הוא נתן לו 'עצה על המילה', פירוש על ההתגלות, מה שתתגלה על ידי המילה, מה שנעלם מאתו בימים הראשונים:

[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]